עמרי ליאור

בתכנית ״קול מילה אמא״, יצחק אוורבוך אורפז, זוכה פרס ישראל לספרות, מצטט את א.צ. גרינברג ואומר בלהט שהוא "קורע את טבור נשמתו בשיניו", ובכך הוא מתאר את עזיבתו את אימו, אביו ואחותו בבסרביה כאשר הוא עולה ארצה עם אחיו. זמן לא רב אח״כ משפחתו נרצחת בשואה.

סיפור חייו, מגולל סדרת התרחשויות המובילות אותנו אל מקורות יצירותיו הספרותיות.

על מורכבות כתיבתו הוא אומר: "לא תמצא משפחה תקנית בספרים שלי", ועל קשריו עם אימו הוא אומר: "כל מה שכתבתי זה על אמא ובעיקר מן העיניים שלה".

חייו מלאי תהפוכות אישיות אשר מסבירות את טענתו על היותו "אגורפוב" ומבקש סליחה ממשפחתו על התנהגותו כאב לילדיו.

ולסיום, לאחר קריאה קצרה מתוך סיפרו ״מסע דניאל״, אומר אורפז: אם לא הייתי סופר… לא הייתי!״.