עמרי ליאור

בפתיחת התכנית ישראל פנקס קורא את שירו "אי אפשר היה להחזיק בשום דבר" ומתייחס לקשר המורכב שהיה לו עם אימו.

ישראל עוסק בכתיבה ובאהבתו לאמנות אך אהבתו לים היא הגדולה מכולם. ילדותו בקרבת הים, השעות הרבות אשר בילה על שפת הים וקולות הגלים אשר נשמעו עד חלון חדרו, ומשם נשאו אותו אל מרחבי העולם, מה שהעשיר את כתיבתו והיוה נושא כה מרכזי בה.

ישראל פנקס מבקר בפנימיית בן שמן ומספר אודות חוויותיו כילד. פנקס מספר על העצבות והבדידות שחווה במקום וגעגועיו אל אימו שלא תמיד התאפשר לה לבוא ולבקר אותו.

ישראל אומר שהדבר החשוב לו ביותר היום זו המשפחה והוא משלים בחייו את אשר חסר כל כך בילדותו - חום משפחתו, אישתו, ילדיו ונכדותיו. 

ישראל מסיים בקריאת השיר "והילד שפעם הייתי".