עמרי ליאור

המשוררת חמוטל בר-יוסף שוזרת את קורות חייה במסע קריאת אפיטפים (כתובות מסותתות על גבי מצבות), בבית הקברות בבית זרע שם היא אמורה להיקבר.

סיפור חייה ויצירתה מלווה בכאב ובכתיבה אישית המבוססת על חוויות ילדות ועל

אירועים ומפגשים שונים לאורך שנות חייה. חמוטל אינה מתפשרת בשירתה ויוצרת זרם משלה בתוך ים השירה.

חמוטל לוקחת אותנו אל בית הקברות בירושלים בו קבור אחיה, ולאחר שהיא קוראת את השיר ״כאן בקומה השנייה״, מספרת חמוטל אודות חייה הטבולים בשכול של הוריה אחרי נפילת בנם.

לאורך התכנית, חמוטל מנגנת בחליל  וקוראת משיריה. 

חמוטל נפגשת עם ילדיה ומספרת על ילדותה והמושג של ״משפחה נורמלית״. 

ממכלול ספרי השירה, בוחרת חמוטל לציין את ספרי התרגום והעיון אשר כתבה במקביל לעבודתה כפרופסור לספרות באוניברסיטת בן גוריון.

ולסיום התכנית מבקשת חמוטל לקרוא שיר עם מבט אל העתיד והיא קוראת את השיר: ״כשגופי יהיה נבול״.